החלטה בתיק ת"א 29331-05-11

1.     בפני שתי בקשות: האחת, עניינה בקשה לסילוק התובענה כנגד הנתבעים מס' 1 ו-2, המבקשים, על הסף, בשל העדר יריבות והעדר עילה,  עפ"י תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

(להלן: "התקסד"א").

2.     השנייה, הינה בקשה לחייב את התובעים, המשיבים, בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשים, בהתאם לתקנה 519 לתקסד"א.

באשר לבקשה לסילוק על הסף :

3.     המדובר בתביעה להשבת כספים אותם השקיעו המשיבים בפרוייקט ברומניה, בהמלצת המבקשים, רואי חשבון במקצועם, בטענה כי הללו רימו אותם וניסו להונות אותם ולעשות עושר ולא במשפט.

4.     לטענת המבקשים, יש לדחות את התביעה נוכח "העדר יריבות" שכן כתב התביעה אינו מעלה טענה לפיה ניתנה למי מהמשיבים התחייבות ישירה של מי מן המבקשים כלפי מי מן המשיבים.

5.     זאת ועוד, טוענים הם כי מעיון בכתב התביעה ניתן ללמוד כי גם לשיטת המשיבים, לא היה כל קשר בינם לבין המבקשים וכי התנהלותם בוצעה בלעדית ובמישרין מול הנתבע מס' 3.

6.     כמו כן, יש לדחות את התביעה נוכח "העדר עילה" שכן אין טענה כלפי מי מהמבקשים כי מחזיק הוא במניות עבור המשיבים.

7.     המשיבים אינם טוענים כי נגרם להם הפסד כלשהו כתוצאה מן ההשקעות בחברות ברומניה, אלא פשוט מבטלים על דעת עצמם את הסכמי ההלוואה, תוך שהם עותרים כי המבקשים ישיבו להם את השקעתם.

תמצית טענות המשיבים

8.     לטענת המשיבים, גילו הם, לאחר שהשקיעו את כספם, שהתוכניות העסקיות המקוריות אשר היוו את הבסיס להשקעה הוחלפו במרמה ובגניבה על ידי המבקשים כולן בתוכניות עסקיות חדשות, אשר היו שונות מאלה המקוריות ולא הובאו לאישורם של המשיבים.

9.     בתוכנית העסקית החדשה הוספה עלות שכותרתה "הוצאות שיווק וניהול פיננסי" אשר היוותה, למעשה, עמלת תיווך מוסווית אשר אמורה להתחלק בין המבקשים כולם לבין היזם, בניגוד למצגים והתחייבויות מפורשות שנתנו המבקשים למשיבים.

10.   כמו כן, התחייבו המבקשים חוזית כלפי המשיבים להשיב להם את דמי השקעתם.

11.   לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לא מצאתי כי יש מקום לסילוק על הסף של התובענה, מהנימוקים אשר יפורטו דלהלן.

12.   עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקסד"א, רשאי ביהמ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

13.   כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת " לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

ראה לעניין זה: ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.

14.   מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף, תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני.

ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.